בבית חלומותיי אשר בראש גבעה

 

בבית חלומותיי תהיה גינה מטופחת. בבית חלומותיי יהיה מטבח שקרין גורן תהיה גאה בו! בבית חלומותיי יהיו חלונות לנוף מדהים. בבית חלומותיי יהיו... סלון מושקע, אמבטיה מעוצבת, חדרי שינה נעימים, פינת אוכל ייחודית, ו---
ועוד אלף דברים שכל אחד חולם עליהם.
 
אבל האם זה בכלל אפשרי?
בעבודתי כאדריכלית פרטית אני פוגשת המון חלומות ועוד יותר מזה המוני סיבות למה אי אפשר להגשים אותם.
יוקר המחיה הוא מונח ידוע ולפעמים אפשר באמת להבין את כל המחאות והתסכולים- את בית החלומות תשאירו בצד זה לא מציאותי. 

האמנם?
לפני כשנה פגשתי זוג מדהים שהראו לי שאפשר.
שאפשר בגיל 30 להגיע לבית חלומות יפה ומיוחד, ושאפשר ליהנות מהדרך אליו. 
את דודו ומורן סילם הכרתי כשהם פנו אלי בבקשה לתיכנון בית פרטי במגרש של 335 מ"ר בשכונת האמנים שבבית אריה.
בפגישה הראשונה הבהירו לי הזוג סילם, כי התקציב שלהם מוגבל, והם בונים את הבית במסגרת התקציב שיש, בדקנו ביחד מהן עלויות הבניה שצפויות לנו, ומתוך חישוב הכסף שיש, המסקנה שעלתה היא שניתן לבנות בית בשטח של בסביבות  100-115 מ"ר.
למורן היה חשוב שהבית לא יראה קטן ופשוט, יחסית לבתי הפאר שנבנו בשכנות להם.
הם נתנו לי משימה לא פשוטה - לתכנן בית קטן, יעיל, שיכיל את כל הפונקציות שנדרשות מבית פרטי. מה שהקל על התכנון היה שהבית הינו בודד, (ללא דו) ולכן יש לנו 4 כיווני אוויר.
משימה נוספת היתה - כיצד לתת לבית קטן שכזה מראה מכובד, ובעל נוכחות,

בתכנון הבית, הפרדתי בין חלקים שנרצה אותם ללא שינוי לאורך שנים - מטבח, יחידת הורים, סלון, לבין חדרי הילדים שנוכל להוסיף בעתיד בקומה שניה. החלקים שנרצה לאורך שנים תכננתי בתכנון מרווח.
הסלון ופינת האוכל, תוכננו כיחידה אחת, שיהיה נוח לארח - דודו ומורן שניהם ממשפחות שאוהבות להיפגש הרבה. ותמיד סביב שולחן האוכל.
בפינת האוכל הקפדתי שהחלונות הגבוהים יפתחו מערבה אל הנוף שצופה על גבעות השומרון עד הים. פינת הישיבה בגינה סמוכה לפינת האוכל ונותנת רצף בין פנים וחוץ.

 

 

 

 

 

 

 

 
 

 

המטבח מקושר לסלון עם הגדרה משלו, שיש בהיר וארונות בגוון שמנת נותנים תחושת מרחב. ושטח אכסון גדול למצרכים. החלון הגדול פונה אל הנוף הנשקף,
ביחידת הורים שילבתי חדר ארונות וחדר רחצה. ובחדר השינה החלון פונה מערבה אל הנוף והאוויר.
חדר הילדים תוכנן מראש בגודל ממוצע, שיתאים כרגע לשני ילדים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שילבתי בתכנון גם חשיבה של בניה ירוקה, חלונות פתוחים לכיווני האוויר והבריזה שיש במקום.תריסי גלילה חשמליים, כדי להפחית את האור והחום בימות הקיץ. ופרגולה מכיוון דרום ומערב שמצילה על הבית משמש.

בחזית הבית תכננתי קיר אלכסוני, מחופה אבן, שנותן לבית עניין ומייחד אותו מהבתים בסביבה. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

      

 

מורן ודודו שיתפו בכל התהליך את ההורים שלהם, כך שזכינו לביקורת בונה מכיוונים נוספים,
עקבתי בהתפעלות בשיתוף של דודו ומורן בתכנון. ששמרו כל הזמן בעקשנות על המסגרת שבחרנו.
 
אז איך מגיעים לבית שכזה? במיוחד שכל התכנון והבניה היו על רקע הפגנות לצדק חברתי ודיור בר השגה בגוש דן.
דודו, בחור שקול ומתוכנן, השתחרר מהצבא וניצל את מענק השחרור לקניית דירה - איך יתכן? בפריפריה הכי רחוקה זה אפשר - באילת. דודו גר באילת עוד לפני הגיוס עם משפחתו, ולא נבהל מקניית דירה שם. בעזרת המענק ומשכנתא שקיבל, הצליח לקנות דירת 3 חדרים באילת.
שם פגש את מורן, שבאה לעבוד עבודה מועדפת אחרי השחרור.
הם נישאו וגרו שנה באילת. אחרי שנה עברו למרכז, השכירו את הדירה באילת במחיר שיכסה את המשכנתא. כך שהדירה "לא כואבת" להם בתזרים החודשי.
הם חיפשו דיור באיזור המרכז, וראו שיוקר המחיה הוא אכן בלתי אפשרי. ולכן התפשרו ועברו לגור אצל ההורים של מורן בעופרים, ההורים הקצו להם יחידת דיור קטנטונת של 26 מ"ר, בחצר של ההורים. השלב הזה לא היה להם קל, הם הרגישו שזה קרוב מידי להורים, שאין להם את המרחב שלהם, אבל הבינו שזה רק שלב בדרך למטרת היעד - בית משלהם באיזור זה.
בתקופה זו הוצעו מגרשים למכירה בבית אריה, עדיין הישוב היה בהקפאת בניה בעקבות גזרות הממשלה. הגזרות האלה לא הרתיעו אותם מלקדם תהליך רכישה של מגרש בבית אריה.
אבל מאיפה יש כסף למגרש?
את הכסף שקיבלו לחתונה הם שמרו בצד לטובת בית, ההורים סייעו ומישכנו את ביתם ומורן ודודו התחילו להחזיר משכנתא נוספת עבור המגרש.
כאן הגיע שלב החשבון של כמה כסף נשאר לבניה - דודו ומורן מכרו את הדירה באילת, החזירו את המשכנתא והרווח שנותר הלך לבניה.
כבר במהלך תכנון הבית - עוד לפני בקשת משכנתא, הם חישבו כמה בערך הם יצטרכו לשלם משכנתא, וכבר התחילו לחסוך כל חודש את הכסף, כדי להגדיל את החסכון לבניה.
התקציב לבניה היה 500,000 ש"ח בלבד. כולל עלויות פיתוח למגרש.
לפי סכום זה - תוכנן הבית- בשטח של 115 מ"ר. הם חיפשו קבלן שאפשר לסמוך עליו, כדי לחסוך הוצאות של פיקוח על הבניה, בהסכם עם הקבלן, נקבע מה המחיר לבניה, ומזה הם לא זזו! יחד עיצבנו בית מדהים במסגרת התקציב. ראינו, והראנו לכולם, שלא צריך תקציב בשמים כדי למצוא מוצרים יפים ואיכותיים בטווח המחירים שנקבע מראש על ידנו.
כך בתכנון נכון, הם נכנסו לביתם בערב ראש השנה תשע"ד. האם הבית מושלם? כמובן שלא, עדיין צריך לקנות אהילים יפים, וילונות, תמונות ועוד, אבל הבית עומד, בנוי טוב, ולאט לאט הם ילבישו אותו.

במהלך עבודתי איתם שאלתי אותם פעם- על מה ויתרתם כדי להגיע לבית?
דודו סיפר שאחרי הצבא הוא שאל את עצמו- מה אני רוצה בחיים? החלטתי שאני רוצה שעד גיל 30 להיות נשוי + ילדים ואם אפשר עם בית משלי. ברגע שיש לי יעד, אני לא מחכה וחותר למטרה.
 

 

זה המוטו שלי בחיים "אי אפשר לחיות גם את היום וגם את החלום".
וזה דורש הרבה ויתורים. ויתרנו על "הטיול הגדול לחו"ל" של אחרי הצבא, במקום זה טיילנו כמה טיולים נפלאים וקצרים באירופה. ויתרנו על הפרטיות שלנו וגרנו 3 שנים אצל ההורים כדי לחסוך כסף לבית, שזה היה לא פשוט בכלל, אומר ומורן מהנהנת בהסכמה.
אבל מאוד נהננו מהבניה, מדגישה מורן, היה מרגש לראות איך החלום שלנו קורם עור וגידים. אומנם ויתרנו על הרבה דברים בדרך, אבל היום כשאני יושבת על הספה בסלון שלי אני יודעת שבהחלט היה שווה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לסיכום אני שואלת אותם- מה הטיפים שיש לכם לתת לזוגות צעירים, (הטיפים לדעתי מתאימים לכל גיל.)

·         לקבוע מטרות ל -10 שנים קדימה - ומטרות קרובות שיביאו אותם להגשים את המטרות.

·         לדעת לחסוך כל הזמן, להוריד מסעדות, בילויים, לדעת שזו תקופה בחיים שחוסכים בכל פרט. כמובן שאפשר וחובה לבלות אבל ללא הוצאות.

·         צריך לעשות הרבה ויתורים, אבל חשוב לדעת כל הזמן איפה לוותר ואיפה לא.

·         צריכים להיות גמישים כשיש שינוי בתוכניות אבל לדעת להיות חזקים כדי לא לוותר לעצמכם על התוכניות.

·         לא להינעל על איזור מגורים - אם זוג יכול להגיע לבית אבל זה רחוק עוד חצי שעה מהמרכז - זה שווה!

·         כשרוצים להגיע לבית צריך הרבה וותרנות בין בני הזוג, גם אם משהו מאוד חשוב לאחד, צריך לדעת לוותר כדי להגיע ליעד.

·         חייבת(!) להיות תקשורת טובה בין בני הזוג, לדבר על כל דבר וכל פרט, כדי לסיים את הבניה בזוגיות טובה. העומס הנפשי בבניה הוא גדול מאוד, ולכן כמה שיותר שיתוף ושיחה יקלו על התהליך.

 
אז בית החלומות ישאר רק בחלומות או שהוא יכול למצוא את דרכו למציאות?
דודו ומורן הראו לי שאפשר.